<h1>סמ"ק מצוריך סימן קפ"ח</h1>
<h2>דף כג.</h2>
שלא יקח כהן זונה דכתיב (ויקרא כ"א) אשה זונה וחללה לא יקחו. ואמרו רבותינו (יבמות דף ס"א) איזהו זונה כשמה שזינתה תחת בעלה רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת ר' מתתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך זו היא עשאה זונה רבי יהודה אומר זונה זו איילונית וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורתא) ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות, פירוש מכל אותן שאין קידושין תופסין בהן ואפילו מגויםב), וכן אמר רבא לשם ר' אליעזר אומר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, ומדאמר רב נחמן אין הלכה כרבי אליעזר מכלל דהלכה ככולהו אחריני וחוששין לדברי כולם להחמיר. ונסתרה עם הגוי כגון שבויה או נחבשה על ידי ממון מהא אסורה לכהונהג), ועל נפשות אסורה אף לישראל בעלה בזמן שיד האומות העולם תקיפה על עצמןד). א)0פירוש ואפילו נתגיירה פחותה מבת ג' שנים לפי שבאה מן הגוים השטופים בזימה, עכ"ל ס"ג (ל"ת קכ"א). ב)0ומיהו בפרק הבא על יבמתו (דף ס') פ"ה דהוא הדין לכל הפסול לה ואפילו חייבי לאוין וצ"ע בס"ג (שם), עכ"ל ס"ק. ג)0ואם יש לה עד אחד שלא נתיחד עמה הגוי הרי זו כשירה לכהונה ואפילו עבד או שפחה או קרוב נאמן לעדות זו, ושתי שבויות שהעידו כל אחת מהן לחבירתה הרי אלו נאמנות הואיל ואיסור כל הספיקות כולן מדברי סופרים לפכך הקילו בשבויה, עכ"ל ס"ג. הכוהנות המתיחדות עם הגוי אינן אסורות לבעליהן וכמו כן פנויה שנתיחדה עם הגוי אינה אסורה לכהן דאין זה משום ממון והא דאמרינן בעבודה זרה (דף כ"ג) דהיכא דליכא הפסד ממון אסורה אפילו בדיעבד היינו דווקא היכא דהיא מסורה בידם דאז אינה יכולה (לישא) [לצווח] אבל היכא דאינה מסורה בידם ליכא למיחש דודאי היא תמחה בטוב, עכ"ל תוס' (כתובות כ"ו). האשה שאמרה נשביתי לבין הגוים וטהורה אני, פירוש שלא נבעלתי לגוי, נאמנת ומותרת לכהן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר אם יש עדים שנשבית והיא אמרה טהורה אני אינה נאמנת ואם משנשאת באו עדים הרי זה לא תצא דבשבויה הקילו אמר שמואל לא נשאת נשאת ממש אלא שהתירוה להינשא אע"פ שלא נשאת לא תצא מהיתרה הראשון. תנו רבנן (כתובות דף כ"ג) נשביתי וטהורה אני ויש לי עדים שטהורה אני אין אומרים נמתין עד שיבואו אלא מתירין אותה מיד להנשא, התירוה להינשא ואחר כך באו עדים שנשבית דלאו הפה שאסר הוא אפילו הכי לא תצא ואם באו עדי טומאה אפילו יש לה כמה בנים מן הכהן תצא. עכ"ל פ"ב דכתובות (שם). נשים שגנבו אותן ליסטים הרי הן כשבויות שהן אנוסות ומותרות לבעליהן, [ואם] (ו)הניחום והלכו לליסטים מעצמן הרי אלו נבעלות ברצון ואסורות לבעליהן, ודין השוגגת והנאנסת אחד הן שהשגגה צד אונס יש בה, במה דברים אמורים כשהיה בעלה ישראל אבל אשת כהן ששגגה ונאנסה אסורה לבעלה שהרי נעשית זונה מכל מקום והוא אסור בזונה, עכ"ל ס"ג. ד)0ונראה דווקא על ידי נפשות כגון גניבה וכיוצא בזה אבל נחבשה על ידי נפשות כגון קידוש השם מותרת לבעלה ישראל כי ודאי לא נתרצית, עכ"ל ס"ק. [כהן ואשתו שנשתמדו באונס ומיד כשעברה הגזירה חזרו ועשו תשובה אין לה דין דנחבשות על ידי נפשות אסורה לבעלה [דהתם] (אסורה) מיירי דאין דעתם להניחה בשום עניין ואם כן ודאי באים עליה ומשום הכי קאמר תלמודא אפילו אירע לה נס ונצלה מידם מכל מקום אסורה לבעלה אפילו הוא ישראל דשמא נתרצית באחד מהם כיון שנמסרת למות אבל כשהאומות רוצים להניחם בשלום כשרוצה להשתמד אם אירע שנשתמדה ואחר כך חזרה ודאי אינה אסורה כך פירש ר"י מקורביל, עכ"ל ס"ג].
<h2>דף כו:</h2>
שלא יקח כהן זונה דכתיב (ויקרא כ"א) אשה זונה וחללה לא יקחו. ואמרו רבותינו (יבמות דף ס"א) איזהו זונה כשמה שזינתה תחת בעלה רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת ר' מתתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך זו היא עשאה זונה רבי יהודה אומר זונה זו איילונית וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורתא) ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות, פירוש מכל אותן שאין קידושין תופסין בהן ואפילו מגויםב), וכן אמר רבא לשם ר' אליעזר אומר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, ומדאמר רב נחמן אין הלכה כרבי אליעזר מכלל דהלכה ככולהו אחריני וחוששין לדברי כולם להחמיר. ונסתרה עם הגוי כגון שבויה או נחבשה על ידי ממון מהא אסורה לכהונהג), ועל נפשות אסורה אף לישראל בעלה בזמן שיד האומות העולם תקיפה על עצמןד). א)0פירוש ואפילו נתגיירה פחותה מבת ג' שנים לפי שבאה מן הגוים השטופים בזימה, עכ"ל ס"ג (ל"ת קכ"א). ב)0ומיהו בפרק הבא על יבמתו (דף ס') פ"ה דהוא הדין לכל הפסול לה ואפילו חייבי לאוין וצ"ע בס"ג (שם), עכ"ל ס"ק. ג)0ואם יש לה עד אחד שלא נתיחד עמה הגוי הרי זו כשירה לכהונה ואפילו עבד או שפחה או קרוב נאמן לעדות זו, ושתי שבויות שהעידו כל אחת מהן לחבירתה הרי אלו נאמנות הואיל ואיסור כל הספיקות כולן מדברי סופרים לפכך הקילו בשבויה, עכ"ל ס"ג. הכוהנות המתיחדות עם הגוי אינן אסורות לבעליהן וכמו כן פנויה שנתיחדה עם הגוי אינה אסורה לכהן דאין זה משום ממון והא דאמרינן בעבודה זרה (דף כ"ג) דהיכא דליכא הפסד ממון אסורה אפילו בדיעבד היינו דווקא היכא דהיא מסורה בידם דאז אינה יכולה (לישא) [לצווח] אבל היכא דאינה מסורה בידם ליכא למיחש דודאי היא תמחה בטוב, עכ"ל תוס' (כתובות כ"ו). האשה שאמרה נשביתי לבין הגוים וטהורה אני, פירוש שלא נבעלתי לגוי, נאמנת ומותרת לכהן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר אם יש עדים שנשבית והיא אמרה טהורה אני אינה נאמנת ואם משנשאת באו עדים הרי זה לא תצא דבשבויה הקילו אמר שמואל לא נשאת נשאת ממש אלא שהתירוה להינשא אע"פ שלא נשאת לא תצא מהיתרה הראשון. תנו רבנן (כתובות דף כ"ג) נשביתי וטהורה אני ויש לי עדים שטהורה אני אין אומרים נמתין עד שיבואו אלא מתירין אותה מיד להנשא, התירוה להינשא ואחר כך באו עדים שנשבית דלאו הפה שאסר הוא אפילו הכי לא תצא ואם באו עדי טומאה אפילו יש לה כמה בנים מן הכהן תצא. עכ"ל פ"ב דכתובות (שם). נשים שגנבו אותן ליסטים הרי הן כשבויות שהן אנוסות ומותרות לבעליהן, [ואם] (ו)הניחום והלכו לליסטים מעצמן הרי אלו נבעלות ברצון ואסורות לבעליהן, ודין השוגגת והנאנסת אחד הן שהשגגה צד אונס יש בה, במה דברים אמורים כשהיה בעלה ישראל אבל אשת כהן ששגגה ונאנסה אסורה לבעלה שהרי נעשית זונה מכל מקום והוא אסור בזונה, עכ"ל ס"ג. ד)0ונראה דווקא על ידי נפשות כגון גניבה וכיוצא בזה אבל נחבשה על ידי נפשות כגון קידוש השם מותרת לבעלה ישראל כי ודאי לא נתרצית, עכ"ל ס"ק. [כהן ואשתו שנשתמדו באונס ומיד כשעברה הגזירה חזרו ועשו תשובה אין לה דין דנחבשות על ידי נפשות אסורה לבעלה [דהתם] (אסורה) מיירי דאין דעתם להניחה בשום עניין ואם כן ודאי באים עליה ומשום הכי קאמר תלמודא אפילו אירע לה נס ונצלה מידם מכל מקום אסורה לבעלה אפילו הוא ישראל דשמא נתרצית באחד מהם כיון שנמסרת למות אבל כשהאומות רוצים להניחם בשלום כשרוצה להשתמד אם אירע שנשתמדה ואחר כך חזרה ודאי אינה אסורה כך פירש ר"י מקורביל, עכ"ל ס"ג].
<h2>דף נא:</h2>
שלא יקח כהן זונה דכתיב (ויקרא כ"א) אשה זונה וחללה לא יקחו. ואמרו רבותינו (יבמות דף ס"א) איזהו זונה כשמה שזינתה תחת בעלה רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת ר' מתתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך זו היא עשאה זונה רבי יהודה אומר זונה זו איילונית וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורתא) ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות, פירוש מכל אותן שאין קידושין תופסין בהן ואפילו מגויםב), וכן אמר רבא לשם ר' אליעזר אומר פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, ומדאמר רב נחמן אין הלכה כרבי אליעזר מכלל דהלכה ככולהו אחריני וחוששין לדברי כולם להחמיר. ונסתרה עם הגוי כגון שבויה או נחבשה על ידי ממון מהא אסורה לכהונהג), ועל נפשות אסורה אף לישראל בעלה בזמן שיד האומות העולם תקיפה על עצמןד). א)0פירוש ואפילו נתגיירה פחותה מבת ג' שנים לפי שבאה מן הגוים השטופים בזימה, עכ"ל ס"ג (ל"ת קכ"א). ב)0ומיהו בפרק הבא על יבמתו (דף ס') פ"ה דהוא הדין לכל הפסול לה ואפילו חייבי לאוין וצ"ע בס"ג (שם), עכ"ל ס"ק. ג)0ואם יש לה עד אחד שלא נתיחד עמה הגוי הרי זו כשירה לכהונה ואפילו עבד או שפחה או קרוב נאמן לעדות זו, ושתי שבויות שהעידו כל אחת מהן לחבירתה הרי אלו נאמנות הואיל ואיסור כל הספיקות כולן מדברי סופרים לפכך הקילו בשבויה, עכ"ל ס"ג. הכוהנות המתיחדות עם הגוי אינן אסורות לבעליהן וכמו כן פנויה שנתיחדה עם הגוי אינה אסורה לכהן דאין זה משום ממון והא דאמרינן בעבודה זרה (דף כ"ג) דהיכא דליכא הפסד ממון אסורה אפילו בדיעבד היינו דווקא היכא דהיא מסורה בידם דאז אינה יכולה (לישא) [לצווח] אבל היכא דאינה מסורה בידם ליכא למיחש דודאי היא תמחה בטוב, עכ"ל תוס' (כתובות כ"ו). האשה שאמרה נשביתי לבין הגוים וטהורה אני, פירוש שלא נבעלתי לגוי, נאמנת ומותרת לכהן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר אם יש עדים שנשבית והיא אמרה טהורה אני אינה נאמנת ואם משנשאת באו עדים הרי זה לא תצא דבשבויה הקילו אמר שמואל לא נשאת נשאת ממש אלא שהתירוה להינשא אע"פ שלא נשאת לא תצא מהיתרה הראשון. תנו רבנן (כתובות דף כ"ג) נשביתי וטהורה אני ויש לי עדים שטהורה אני אין אומרים נמתין עד שיבואו אלא מתירין אותה מיד להנשא, התירוה להינשא ואחר כך באו עדים שנשבית דלאו הפה שאסר הוא אפילו הכי לא תצא ואם באו עדי טומאה אפילו יש לה כמה בנים מן הכהן תצא. עכ"ל פ"ב דכתובות (שם). נשים שגנבו אותן ליסטים הרי הן כשבויות שהן אנוסות ומותרות לבעליהן, [ואם] (ו)הניחום והלכו לליסטים מעצמן הרי אלו נבעלות ברצון ואסורות לבעליהן, ודין השוגגת והנאנסת אחד הן שהשגגה צד אונס יש בה, במה דברים אמורים כשהיה בעלה ישראל אבל אשת כהן ששגגה ונאנסה אסורה לבעלה שהרי נעשית זונה מכל מקום והוא אסור בזונה, עכ"ל ס"ג. ד)0ונראה דווקא על ידי נפשות כגון גניבה וכיוצא בזה אבל נחבשה על ידי נפשות כגון קידוש השם מותרת לבעלה ישראל כי ודאי לא נתרצית, עכ"ל ס"ק. [כהן ואשתו שנשתמדו באונס ומיד כשעברה הגזירה חזרו ועשו תשובה אין לה דין דנחבשות על ידי נפשות אסורה לבעלה [דהתם] (אסורה) מיירי דאין דעתם להניחה בשום עניין ואם כן ודאי באים עליה ומשום הכי קאמר תלמודא אפילו אירע לה נס ונצלה מידם מכל מקום אסורה לבעלה אפילו הוא ישראל דשמא נתרצית באחד מהם כיון שנמסרת למות אבל כשהאומות רוצים להניחם בשלום כשרוצה להשתמד אם אירע שנשתמדה ואחר כך חזרה ודאי אינה אסורה כך פירש ר"י מקורביל, עכ"ל ס"ג].
